השיח הקהילתי השבועי

של תכנית מארג כל ישראל חברים

לקראת כנס-טקס הענקת אות מצוינות בחינוך יהודי, ציוני ואזרחי תשע״ז

בסימן:

״ספרו של אדם..״

הטקסט היהודי כרכיב זהות קולקטיבי

פרשת בהר בחוקותי

פרשת בהר בחוקותי

עם מי משוחח הטקסט היהודי?

עמיחי צור, חבר הנהגת מארג  

פאול קלה 1920

פרשתנו פותחת בנאום סיכום לפריסת המצוות שנתנו לעם ישראל. המקרא מציג שתי תמונות עתיד אופציונליות, אשר הגשמתן במציאות תלוי במעשה. התמונה הראשונה מציגה מציאות אידיאית, אופטימלית ומלאת חיים, אשר קיומה מובטח בתמורה להליכה בדרכו של האלוהים. התמונה השנייה מציגה את צידו השני של המטבע, תמונה קודרת, נטולת חיים, צמיחה ותקווה, אשר הופעתה במציאות תלויה גם היא בהליכת האדם בדרכו של אלוהים, או יותר נכון, באי קיומו את דבר אלוהים. אך מהו דבר אלוהים? האם מדובר באוסף פרטים-מצוות שאותם צריך לקיים ואוסף איסורים שעליהם אסור לעבור? או שמה מדובר בדרך, הבנה עמוקה של מהות המובילה לעשייה? 

 

שתי התמונות המוצגות במקרא, מייצרות דינמיקה ייחודית בין האדם לאלוהים. האדם מקבל אוסף פרטים, מחויב ללמוד מהם דרך ולהעבירה לפעולה. אלוהים בוחן את האופן בו פועל האדם ומפעיל את תמונת המציאות על פי פעולות אלו. אך פעולת האדם אינה מספקת ליצירת מציאות, לכך דורשת פעולת רבים, פעולת עם. העם נדרש לקבל את אלוהים לתוכו ולקיים את הפרטים שציווה ודרכם להבנות זהות ודרך. אך שאלת הדרך עדיין אינה ברורה ומאפשרת יציקת משמעויות שונות לתוכה. ההזמנה המרכזית המאופיינת ביצירת שתי התמונות, היא הזמנה להעמקה, לשאול על הדרך הנכונה אותה ראוי עם האל ללכת בה. שמירת המצוות והחוקים כשלעצמם אינם מספיקים, זוהי לא דרישה טכנית קרה ופרקטית, אלא הזמנה להבניה של זהות ערכית, מוצקה ומובהקת, הנדרשת להיות מודל ערכי לכלל האנושות.

הכנס השנתי וטקס הענקת

אות מצוינות בחינוך יהודי, ציוני ואזרחי תשע״ז

בסימן:

״ספרו של אדם..״

הטקסט היהודי כרכיב זהות קולקטיבי

י״א בסיוון, 5.6.17

בבית אבי-חי ירושלים

שיר לשבת

והפעם.. היוצר המוכשר יוני גנוטֿ, באלבום חדש.. גנוט רואה עצמו כשילוב בין חדש לישן, בין שירה יהודית קולקטיבית, לטקסטים אישיים.  והפעם, השיר ״תהילתך בלוז..״

שבת שלום