פניו של תשרי תש״ף

רוחות תשרי עומדות בפתח דלתינו, רוחות חדשנות, רוחות סתיו קרירות, רוחות של תקווה לגשם, רוחות של תפילה ובקשה, רוחות של התרגשות ומתח - אלו הן הרוחות המבשרות על בואה של השנה החדשה - תש״ף. 

ההגיון של הזמן העברי, מאגד בתוכו מפגש מתמיד של שלוש צלעות: טבע, אדם, מילה. שלוש צלעות אלו, שזורות אחת בשנייה, משפיעות אחת על השנייה ויחד יוצרות את הרעיון הגדול של אותו הזמן. זמן תשרי הינו חלל פנוי, זמן מעבר בין מרחבי ידיעה, אל מציאות לא נודעת. זהו זמן של אסיף השנה החולפת, סיכום התנובות, ההישגים, פירות השקעתינו, האכזבות, הקשיים והאתגרים. התהליך הרפלקטיבי לעתים מורכב, אך הוא מייצר תמונה בהירה ומובנת של מציאות השנה החולפת, תמונה, שגם שחלקייה צבועים לעתים בשחור, ניתן לראות אותם בבירור, לשאול, להתמודד ולשאוף לתקן.


לעומת תמונת האסיף, זמן תשרי מזמן לנו גם תמונת עתיד מעורפלת, לא ידועה, מאיימת. כיצד תראה השנה הבאה עלינו? האם יהיה בה גשם? האם הנירים החדשים יצמיחו יבול? האם אתקן את השבור בי?

שיר לימים נוראים \ רות לורנד

וְאַל תַּשְׁלִיך ְ לִמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתַי 

בְּבַקָּשָה מִמְךָ אֱלוֹהַי 

כִּי הַיָּם אֲשֶׁר בָּרָאת ָ 

בַּיוֹם הַשּּׁנִי לְכָל מְלַאכְתְּךָ 

זֹאת דַּרְכּוֹ: 

הוּא חוֹזֵר וּמֵקִיא אֶל הַחוֹף 

אֶת כָּל הַמֻשְׁלָך

לתוכו. 

הפילוסופית והמשוררת רות לורנד, מחברת את מורכבות סיומה המודע של השנה, אל מול חוסר המודעות והדרישה לידיעה בשנה החדשה. האדם במהלך האסיף, זורק את שאינו אוהב, משליך אותו אל הים האינסופי ומחכה למענה - האם יעלם במעמקי הים? האם ניצלנו מהרעה? אך הים אינו פסיבי, הוא מחזיר אלינו את עצמינו ודורש - התמודדו! בניית השנה החדשה, ניצחון חלל חוסר הידיעה - נמצא בידינו! 
הצלע השלישית המחברת את היגיון הזמן העברי, הינו המילה - הטקסט היהודי. והפעם, חיבור מרתק בין שני מקורות, שאת ההשראה לחיבור בניהם לקחתי ממאמרו של ד״ר אורי הייטנר, איש ארץ הגולן. הנביא הושע בן בארי, מייצר אלגוריה מרתקת בין מציאות הזמן העברי - זמן תשרי, למציאות האדם:
"זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד, נִירוּ לָכֶם נִיר, וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה, עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם״ (הושע פרק י״ב, י׳) הניר, מבטא את החריש הראשון של השנה, הכנת האדמה לקראת הזריעה והתחדשות. אם איש האדמה לא יעבד את האדמה וישקיע בחריש העמוק, הוא לא יוכל להצליח להכין את עצמו לשנת היבול הבאה. אך הנביא מציג פנים אחרות לניר - הניר הוא הדרישה לחריש העמוק של האדם בעצמו ובקהילתו: ״ נירו לכם ניר..״ חרשו באישיותכם, במעשיכם, באופן בו אתם מתייחסים לסובבים אתכם ובדקו - האם זרעתם בקהילתכם צדקה? האם תוכלו לקצור בסיום השנה חסד? 


הפתרון לאי הודאות המאפיינת את זמן תשרי, הוא לזרוע צדקה. החריש הוא ההכנה של האדם, הקהילה, הסביבה האנושית לחיים של צדק חברתי, של סובלנות אחד כלפי חברו, של קבלת האחר והשונה. זה צו הנביא הושע וזוהי בשורת תשרי. 
אך הניר צץ בזיכרון של המילה העברית שוב ב 1908, עם חיבורו של ישראל דושמן ובלחן המוכר של הרמן צבי ארליך: 

פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת
תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,
פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,
חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,
פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,
פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.

נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,
שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,
גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,
עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים.  

אחרי הנביא הושע שדרש לזרוע צדקה, שולחים בוני הארץ החדשים יד אל חוטי העבר של המקרא, אל עתיד בניית הארץ ומבקשים לזרוע תקווה, חירות, ארץ, שפה - עם! חוסר הודאות של תשרי מגיחה אלינו גם בסיפור הציוני שלנו. לא הייתה ידיעה כיצד תפרח הארץ, האם תצליח, האם יהיה מספיק גשם, אך המוטיב החוזר של זמן תשרי, הדורש מאיתנו להאבק בחוסר הודאות ולזרוע בשמחה: צדקה, חירות, תקווה, ממשיך מראשית הסיפור היהודי, דרך הסיפור הקמת המדינה ועד ימינוֿ ומסמן לנו את השאיפה המתמדת להצלחה, לקצירת חסד, להקמת מדינה שהיא חברת מופת של צדק חברתי, סובלנות וכבוד בין אדם לחברו.

אנו בתכנית מארג - כל ישראל חברים מסכמים חודש פעילות ראשון, בו פתחנו את השנה בכ 19 בתי ספר, קיימנו את מפגש רכזות ורכזי מארג הראשון ואת המפגש הראשון בתכנית ״רכזות - מנחות״ של בתי הספר בשנה ד׳ ונמשיך לזרוע יחד כקהילה את זרעי השנה החדשה - תש״ף, אל עבר: יום הדילמה, כנס בנושא: הסיפור היהודי הגדול, למידת עמיתים, מוצרים חדשים, חילוץ פרופיל מארגי, ימי ביקורי ועדות אות, הכנס השנתי וטקס חלוקת אות המצויינות בחינוך יהודי, ציוני ואזרחי-דמוקרטי ועוד. נבקש השנה, להרחיב את מעגל השותפים ולהתרחב לכיווני חשיבה ועשייה חדשים!

תשרי טוב, שמח, משמעותי לכולם,
עמיחי צור, מנהל חינוכי, תכנית מארג - כל ישראל חברים
הנהגת תכנית מארג וכל צוות מארג

זיכרונות תשע״ט